הדפס משי [רשת] לרשות האמנות

הדפס משי-טכניקה זו היתה ידועה בסין ובין לפני שנים רבות.על גבי מסגרת, היו נמתחים חוטים בשתי  וערב על גביהם הודבקו שבלונות מנייר לצורך חסימת הצבע-אותו העבירו  בדרגת סמיכות כשמנת, מצד לצד על ידי מגב.

מאוחר יותר חלה התפתחות כאשר החוטים היו ממשי ומכאן גם נוצר השם לטכניקה זו.הפתרון היה חלקי וזמני בגלל חוסר האמנינות של החוטים ופגיעתם על ידי הצבעים וחומרי הניקוי.רק עם המצאת הניילון והפוליאסטר באמצע המאה שעברה ,חלה התקדמות רבה ותאוצה שמצאה שיטה זו לשימושים רבים במגזר התעשייתי והעסקי,בתעשית הטכסטיל.שלטים, כרזות ואפילו הדפסת מעגלים אלקטרונים.

שיטה זו נמצאה מתאימה לקבוצת אמנים המזוהה כאמני ה"פופ-ארט", בעקר אמנים אמריקאים כמו ראושנברג, רוזנקויט ואנדי וורהול.הם מצאו בהדפס את היכולת המהירה לבטא רעיונות אמנותיים.ווהרול גם הציע להדפיס מהדורות רבות ובכמויות כדי שיאפשרו רכישה שוה לכל נפשו ועל ידי כך להכות את הממסד המסחרי ביצירות האמנות. [בסופו של דבר זה לא צלח והדפסיו כמו מרילין מונרו,ז'קלין קנדי, בקבוקי קולה נמכרים כיום בסכומי עתק].

שיטות בהכנת הרשת להדפסה:

קיימות מספר שיטות לחסימת הרשת למעבר צבע:

א.חסימה בעזרת פיסות נייר או פילמים מיוחדים.

ב. חסימה על ידי דבק [גומי ארביקום או "בלו-פילר" מוכר גם השימוש בטלק].

ג.ציור ישיר על הרשת בעזרת גיר או טוש ליטוגרפי

ד. השיטה הצילומית הישירה על הרשת או העקיפה בעזרת פילמים.נהוג למרוח את הרשת באמולסיה רגישה לאור,מייבשים וחוסמים על ידי שקף ובו הנושא הרצוי --מקרינים עם מקור אור חזק-לאחר זמן מדוד בהתאם לצורך שוטפים במים, תהליך הצילום נעצר והרשת נפתחת במקומות בהם לא פגע האור.

בשתי השיטות הראשונות נקבל תוצאה נגטיבים בעוד שבשתיים הנוספות התוצאה תיהיה פוזיטיבית .לאחר השגת היכרות ומיומנות אפשר לשלב את כל השיטות.

צבע: לרשות האמן מגוון רב של צבעים לשימושים השונים.להדפסה על נייר או קרטון  נשתמש לרוב בצבעי דפוס על בסיס טרפנטין בעוד שעל בד וטכסטיל צבעים שהם על בסיס מים.את הצבעים אפשר לגוון ולהביאם למצב של שקיפות בעזרת חומר משקף הנקרא "טרנספרייז-בייס"-הוא גם מרכך את הצבע ויוצר אייכויות בהדפסה.

מגבים: לצורך העברת הצבע על גבי הרשת והעברתו לצד הרצוי להדפסה, נשתמש במגבים העשויים בגומי מיוחד הנקרא "ניאופרן" ולו דרגות קושי וגמישות .יש שוני בבחירת המגב להדפסות השונות.

רשת: היום עומדות לרשות האמן מבחר רב של רשתות בעלות צפיפות שונה- ממוספרים לפי כמות החוטים בסנטימטר אחד.נהוג להשתמש בסדנה בעקר ברשת מס" 43T אך ככל שהמספר עולה דרגת ההישגים בדיוק רבים יותר .

נייר:לרשות האמנים מגוון רחב של נייר- שיקולי הבחירה בהתאם לצרכים. הנייר לסוגיו נקבע לפי המשקל למ"ר. החל מ-120 גרם ועד 240 גרם ואפילו לאריזות שזה גדול יותר.

ארגון סדנת ההדפס:יכולת האמן ליצור לעצמו סדנה - היא בעלת אפשרות קלה ומהירה-מעבר למה שהוזכר יש להכין חומרי ניקוי  כמו טינר 21,וטרפנטין ,ברז מים ושפריצר בהיישג יד. מנורה להקרנה[אפשר גם להשיג מיומנות על ידי הקרנה באור השמש],מייבש חום או מאורר.

לסיכום: לאור ההתפתחויות הרבות ואפשרויות היצירה האמנותית בעזרת המצלמות הדיגיטליות ותוכנות ה"פוטו-שופ", עדיין כל מי שירצה להרגיש את חוויית היצירה במשיכת הצבע וההדפסה ובריח-ימצא סיפוק רב בשימוש בטכניקה זו.